התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
רותי אבןמשתתףתודה רבה רבה סבג. הסבר מצוין ומפורט
סבגמשתתףיישום רובה בין האריחים
ברווח שבין האריחים יש למרוח רובה, המתחלקת לשני סוגים:
רובה אפוקסית –
הרובה האפוקסית מגיעה במין מרקם זהה לזה של משחה, ואותה מערבבים עם חומר מקשה ייעודי. הרובה האפוקסית מתקשה מהר ולכן חשוב לעבוד איתה בכמויות קטנות ובזריזות יחסית. בנוסף, רובה אפוקסית היא חזקה יותר, העבודה איתה קשה יותר, ולכן גם יקרה יותר, ולרוב מחיר עבודה עם רובה אפוקסית תייקר את העבודה של הריצוף בכ- 40 – 50 ש"ח למ"ר.
הרובה האפוקסית נמצאת בשימוש בעיקר בחדרים רטובים, בבריכות שחיה ובחנויות בשר ודגים, בהן הרצפות נרטבות באופן תדיר. ישנם בעלי מקצוע העובדים בצורה לא תקנית ומערבבים כמויות גדולות יותר של מים ממה שצריך, ואז פשוט מחדירים את הרובה בין הפוגות באמצעות מגב או כלי מריחה כלשהו. הבעיה היא שכאשר הרובה דלילה מדי היא אינה חזקה מספיק ועשויה להתפורר. בנוסף, היא שוקעת מטה. לכן, חשוב לשים לב שהעבודה עם הרובה נעשית באופן הנכון.
אם אתם רואים עבודה מסוג זה – סביר שהרובה דלילה מדי. בנוסף, חשוב לדעת כי עבודת הריצוף מתבצעת בשיטת "רטוב על רטוב" – הדבק נמרח על גב האריח וכן על הרצפה (בריצוף בהדבקה) או על גב האריח המתחבר לטיט (במקרה של ריצוף חדש). בכל מקרה, גם האריח חייב להיות מרוח בחומר כדי להיתפס על המצע עליו הוא מרוצף. אחרת האריחים יתנתקו.
רובה אקרילית – זוהי הרובה המיושמת כמעט ברוב הבתים בישראל. במקור, זהו חומר על בסיס "צמנטי" המגיע באבקה אותה מערבבים עם מים. לאחר שמגיעים למרקם הנכון, דוחסים את הרובה ברווחים שבין האריחים, ואחרי מספר דקות יש לנגב במים את שאריות הרובה שנותרו על האריחים.
רותי אבןמשתתףאם אפשר גם וגם אודה מאוד
סבגמשתתףרובה אקרילית או רובה אפוקסית?
דריה גולדמשתתףהי סיגל, בשמחה.
ריצוף בהדבקה
זה פשוט שיטת ריצוף (מאוד נפוצה בשנים האחרונות) שבה במקום לעקור את הריצוף הקיים ולהחליפו בריצוף חדש, מדביקים על האריחים הישנים את האריחים החדשים. שיטת ריצוף זו היא זולה יותר מכיוון שהיא חוסכת את המחיר על עקירה ופינוי הריצוף אך אינה תמיד אפשרית – למשל במקרים שבהם הריצוף אינו ישר או בסוגי אריחים מסויימים, כמו למשל באריחי טרצו, אותה לא מומלץ להדביק על ריצוף קיים.
מובן שכאשר מיישמים ריצוף חדש מעל ריצוף קיים יש לוודא שבריצוף הקיים אין אריחים רופפים או שקעים משמעותיים בריצוף. אם ישנם אריחים בודדים רופפים יש לתקנם.
כאשר מדובר בריצוף בהדבקה מעל ריצוף קיים ישנן פעולות שיש לבצע על הריצוף הקיים לפני ההדבקה בהתאם לסוג הריצוף הקיים:
אריחי קרמיקה – כאשר מיישמים אריחים חדשים על אריחי קרמיקה חשוב להעניק למשטח חספוס. ניתן לעשות זאת באמצעות שפשוף עם דיסק יהלום. לאחר מכן יש ליישם חומר מקשר (ניתן לראות המלצות ניטרליות לחומרים מומלצים בפורום חומרים) – סילר מגורגר, המוסיף חספוס אחרון. יש להמתין שהחומר יתייבש ולאחר מכן לעבור לרצף בהדבקה. אבן, שיש או טרצו – כאשר מדובר בתשתית אבן יש לשפוך חומצת מלח ש"אוכלת" מעט את האבן ומחספסת אותה, כדי שלא יווצר ניתוק בין חומר ההדבקה לקרמיקה הישנה. אחרי הייבוש מורחים חומר מקשר ואחריו מדביקים את האריחים.
תהליך ההדבקה מתבצע עם דבק ייעודי על בסיס צמנט, ואותו רצוי מאוד למרוח בכמויות קטנות, והסיבה היא שהחומר לא יתייבש תוך כדי העבודה.
יש המוסיפים מים לדבק אך הדבר אינו מומלץ.
על פי התקן, יש לשמור על פוגות של 3 מ"מ בין האריחים. הסיבה לכך היא שבמקרה שישנו צורך בתיקון ובהוצאת האריח ניתן לעשות זאת ללא פגיעה באריחים האחרים. בנוסף, האריחים מתרחבים ומתכווצים בחום וקור ולכן יש לשמור על מרווחים ביניהם כדי למנוע שבירה.
צבי שקדימשתתףהי אייל, להלן תשובתי
אחת מהנקודות הברורות מאליהן אליהם מתייחס התקן הישראלי לריצוף הוא נושא המישוריות. הריצוף בפנים הבית חייב להיות ישר, ולא לנטות בשיפוע כלשהו.
החדר היחיד בבית בו אפשר לבצע שיפועים הוא -חדרים רטובים, בהם יהיה שיפוע של 1% וזאת כדי שהמים יוכלו לזרום לפתח הניקוז.
גם ריצוף חוץ במרפסת יכול (ואף רצוי) להיות בשיפוע ולהוביל לפתח ניקוז, על מנת שמים לא ינזלו לתוך הבית. ניתן לבדוק אם הרציוף חוץ ישר באמצעות פלס סטנדרטי או לשפוך מים עליהן ולראות שאינם זורמים לכיוון מסויים.
צבי
דריה גולדמשתתףהי הילה,
התקן מאפשר סטייה של מ"מ אחד בין אריחים סמוכים, אם ישנה סטייה גדולה יותר מדובר בעבודה לקויה.
מעבר לזה, סטייה מקומית בריצוף היא נקודה אחת שבה האריח פתאום גבוה או נמוך יותר ביחס לשאר הריצוף. הבעיה העיקרית במקרה כזה תהיה הצטברות של מים בזמן הניקיון במקום אחד העלולים לחלחל פנימה. גם כאן, אם ישנה חריגה מהתקן המאפשר סטייה של 2 מ"מ לאורך 2-3 מטר ניתן לבדוק זאת באמצעות סרגל פשוט אותו מצמידים לריצוף.
בברכה
גילמשתתףמרווחים בין אריחים
המרווחים בין האריחים אשר נקראים גם פוגות, אמורים לעמוד על 2-3 מ"מ.
חשוב לנו לציין כי כאשר מדובר על ריצוף טרצו, המרחקים יכולים להיות גם 1 מ"מ, אך עליהם להיות ישרים וברוחב אחיד. ניתן להבחין בקלות בבעיה ברוחב הפוגות פשוט מהתבוננות בריצוף
רצפים טובים נוהגים להשתמש במרווחנים (ספייסרים) אותם הם מכניסים בין האריחים ומבטיחים שהרוחב האחיד נשמר.
אסףמשתתףיש גם לקחת בחשבון כ יישנן בעיות הנובעות מאי עמידה בתקן המתגלות בשלבים מאוחרים יותר (זה כמעט תמיד יעלה לנו בהרבה כסף ועצבים) כמו למשל סדקים באריחים. סדק באריח יכול להיגרם כתוצאה מאריח שאינו עומד בתקן או מאופן התקנה לקויה, כמו מריחת טיט או דבק שלא על פני כל האריח, מה שיוצר מעין כיס אוויר המועד לשבירה. כמו שצוין מעלה ע"י שי.
"אם יש צליל חלול ויש שם סדק – התופעה נובעת מיישום לא נכון.
אם תוכל לפרק אריח אחד שיש לו סדק, הוצא אותו, וראה שיש חלל מתחת לסדק."הדבר יכול גם להיגרם גם מאי הקפדה על מרחק תקין בין אריח לאריח.
כידוע לך, אריחים מתרחבים ומצטמצמים בקור ובחום.
לסיכום, הפתרון הפשוט הוא להסתכל על תהליך העבודה ולוודא שהעובדים מקפידים על מריחת על שכבת טיט/דבק אחידה ועל רווחים תקניים בין הריצוף או החיפוי.
אסףמשתתףפגמים תקניים
התקן לאריחי קרמיקה קובע כי באריח מותר שיהיו עד שני פגמים מזעריים, למשל:
יכולות להיות עד 2 גבשושיות בפני האריח בקוטר 0.55 מ"מ.
אריח יכול להיות שבר של עד 2 מילימטר רבוע, מותרים שברים של עד 0.6 מ"מ, מותר שיהיה כתם אחד בקוטר 0.55 מ"מ, במקצועות יכול להיות חוסר בזיגוג או עודף זיגוג ברוחב של 0.5 מ"מ ובאורך של 5 מ"מ.
אם הבחנתם ביותר מ-2 הפגמים המצוינים מעלה , הרי שמדובר באריחים שאינם עומד בתקן.
בברכה,אסף
אסףמשתתףאני רוצה לחדד עוד טיפה על גרניט פורצלן. ראשית, הוא סוג הריצוף הפופולרי ביותר בישראל, היה ונשאר המנצח הגדול.
מדובר בשדרוג של אריחי הקרמיקה המיועדים לחיפוי קירות ודורשים עמידות נמוכה יותר. אריחי גרניט פורצלן מגיעים ברמות גימור שונות – גימור מבריק, גימור מט, גימור לאפטו, גימור מט משי, גימור מלוטש ורבים אחרים. אין אריח שלא רואים עליו לכלוך כלל, עם זאת, גימור מט מבליט פחות לכלוך והוא עמיד יותר לשריטות.
האריחים המבריקים דורשים הקפדה על תחזוקה וניקיון. גימור הלפטו הוא מעין פתרון ביניים בין השניים הוא חצי מלוטש וזאת אומרת שיש בו גם גימור מט וגם מבריק.
יתרונות: בשל היותו אריח פופולרי ניתן למצוא אותו במגוון דגמים וגדלים. הוא אפילו מתיימר לתת מענה לחובבי האבן הטבעית עם אריחים שמחקים את המראה של החומרים הללו כמעט באופן מושלם. יש לו יתרונות נוספים והם העמידות הגבוהה, המראה שיכול להתאים לכל טעם והמחירים הנמוכים (יחסית)
מחיר: טווח מחירי הריצוף בגרניט פורצלן הוא רחב מאוד, כאשר אריחים גדולים או בעלי צורות לא סטנדרטיות יעלו יותר. המחירים נעים בין 40 ש"ח למ"ר לסוג הפשוט ביותר ויכול להגיע גם עד ל-400 ש"ח למ"ר.
מקווה שעזרתי
אסף
לימורמשתתףתשובה כללית יותר… כאשר מתבצעות עבודות ריצוף אצלכם בבית מובן שלא קריטי לדעת בדיוק באילו חומרים משתמש קבלן השיפוצים ולמה. עם זאת, אין ספק שידע כללי על החומרים השונים המשמשים לריצוף ועל תהליך העבודה התקני יכול לסייע לכם להבין אם העבודה שמתבצעת אצלכם נעשית כהלכה ובאופן מקצועי.
תעקבו אחרי השלבים, תבדוק אם הקבלן אכן מבצע אותם, תבינו מהם החומרים בהם הוא משתמש ולזהות בעיות או אי-עמידה בתקן בזמן העבודה.
אסףמשתתףשמח אם הצלחתי לעזור,
עוד נקודה למחשבה… דרך טובה אחרת לקבל רצפה מיוחדת היא ליצור צורות בלתי שגרתיות. אפשר שהאריחים עצמם יגיעו בצורות מעניינות – למשל מתומן במקום מרובע; או שאופן ההנחה של האריחים יצור משחק מעניין – כמו הנחה בצורת פישבון, באלכסונים או בשתי וערב. אפשר לעשות את זה עם כל אריח מלבני מאורך.
זה ממש לא חייב להיות אריח שמגיע בחיתוך של 45 מעלות.
דריה גולדמשתתףהי סמי,
תראה, ניתן להשתמש באריחים כדי לחפות את גב המיטה, או קיר דומיננטי בחדר. זה מעניין וכדאי לדעת ששימוש באריחים זאת דרך טובה להכניס צבע ועניין לחדר השינה. כיוון שמדובר באלמנט כמעט קבוע, רצוי לבחור באריחים בצבעים ובדוגמאות הרמוניים שלא יימאסו במהרה, אז קח את זה בחשבון כאשר אתה מגיע לבחור אריחים לחדר השינה שלך.
אנחנו נוטים להאמין שהרצפה צריכה להיות ניטרלית, ולדרוש כמה שפחות תשומת לב – אבל לפעמים קצת העזה יכולה להעניק רצפה מיוחדת שתעצים את מראה חדר השינה. זה קריטי
איריתמשתתףעמוס תודה רבה
-
מאתתגובות
