ניליאריחי קרמיקה הם אריחים המיועדים לריצוף או לחיפוי קירות. ייצור האריחים כיום, הוא תהליך תעשייתי אוטומטי הכולל ייצור של בסיס אריח עשוי חרס על ידי דחיסתו (לפעמים בלחץ גבוה מאוד של 120–145 אטמוספירות) ציפויו בחומרי זיגוג וצבע וחימומו בתנור (שלב המכונה שרפה). חלק מאריחי הקרמיקה עוברים תהליך שרפה כפול, האחד כשהאריח אינו מזוגג והשני לאחר ציפויו בחומר זיגוג.
אריחי הקרמיקה מצטיינים בהיותם בעלי ספיגה נמוכה, עמידים בפני איכול בחומצה, עמידים יחסית לשחיקה, נוחים ליישום בבניה רגילה על מצע טיט, נוחים לייצור במגוון צבעים וטקסטורות. חסרונותיהם הם שבירות, רגישות לשריטות ולעיתים קרובות חספוס שמביא לצבירת לכלוך. תהליך הייצור הייחודי לכל סוג של אריח קובע את תכונותיו של האריח ובפרט את עמידותו לשחיקה אשר נמדדת ביחידות PEI.
יישום ריצוף וחיפוי מאריחי קרמיקה מתבצע בעזרת הדבקה, חיתוך ביהלום (באמצעות מכשיר חיתוך מכני) או באמצעות דיסק חיתוך, קביעת מרווחים (פוגות) ואטימתם לחדירת נוזלים באמצעות רובה.
אריחי הקרמיקה מיוצרים בצורת ריבוע או מלבן, במידות סטנדרטיות רבות. קיימים גם סוגי אריחים המכונים "פסיפס" הכוללים אריחים קטנים המחוברים מראש אחד לשני בצורת מטריצה על ידי רשת פלסטיק דקה מצדם האחורי.
על אריחי קרמיקה —
אריחי פורצלן (או גרניט פורצלן) הם סוג מיוחד של אריחי קרמיקה, המתאפיינים בעמידות גבוהה יותר. אריחים אלו עשויים חרסינה (פורצלן), משמשים לריצוף ולחיפוי קירות פנימי וחיצוני במבנים. בשל עמידותו היחסית, מגוון העיצובים שלו, ומחירו הסביר ביחס לחומרים כמו אבן טבעית ושיש, פורצלן הוא כיום החומר הנפוץ בישראל לריצוף וחיפוי. בשפת הדיבור, כאשר מדברים על אריחי קרמיקה, מדברים בדרך כלל על אריחי קרמיקה שאינם אריחי פורצלן.
חלק מאריחי הפורצלן הם מזוגגים, כלומר מכוסים בשכבה דקה של זכוכית. שכבה זו מגינה על האריח מפני ספיגה של חומרים ויצירה של כתמים, אבל היא עמידה פחות לשבירה. אריחים לא מזוגגים עמידים יותר לשבר אבל הם סופגים, ולכן דורשים טיפול תקופתי בחומר איטום מיוחד ("סילר"). מסיבות אלה, אריחים מזוגגים נחשבים למתאימים יותר לבתים פרטיים, ואריחים ללא זיגוג מתאימים לאזורים ציבוריים.
אריחי הפורצלן עמידים יותר, ביחס לאריחי קרמיקה אחרים, למצבי קפיאה. לכן הם עדיפים לריצוף חוץ באזורים בעולם שבהם הטמפרטורה מרבה לרדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, או בריצוף בתוך חדרי מקפיא.
סוג מיוחד של אריחי פורצלן הם אריחי גוף מלא ("פול בודי"): אריחי הפורצלן הסטנדרטיים עשויים משכבות של חומרים שונים, ומראה האריח נקבע על ידי השכבה העליונה. חלק מהשכבות נעשות מחומרים זולים יותר, והדבר מוזיל את האריח. באריחי גוף מלא, האריח כולו עשוי מחומר אחד. אריח כזה, שהוא יקר יותר, עמיד יותר בשחיקה, משום שהצבע והמרקם נמצאים בכל האריח ולא רק בשכבה העליונה. לכן אריחים אלה משמשים בעיקר בשימושים מסחריים, כמו בקניונים או שדות תעופה.
בתהליך ייצור אריחי הפורצלן ניתן ליצור צבעים, דוגמאות, ומרקמים מגוונים, ולכן אפשר להשתמש בהם למטרות עיצוביות שונות. בין השאר יש אריחי פורצלן שמחקים חומרים יקרים יותר כמו אבן טבעית ושיש או חומרים עמידים פחות, כמו עץ ובד, ועוד חומרים כמו טרצו, חלוקי נחל או אריחי טרקוטה.
אריחי פורצלן מיוצרים במדינות שונות, כמו סין, איטליה, טורקיה וספרד. גם בישראל יש מספר יצרנים